רש"י על נדרים מ״ג א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים מ״ג א:ג׳
3 מַתְנִי׳ אָמַר לוֹ: ״הַשְׁאִילֵנִי פָּרָתְךָ״. אָמַר לוֹ: אֵינָהּ פְּנוּיָה. אָמַר: ״קֻוֽנָּם שָׂדִי שֶׁאֲנִי חוֹרֵשׁ בָּהּ לְעוֹלָם״. אִם הָיָה דַּרְכּוֹ לַחְרוֹשׁ — הוּא אָסוּר, וְכׇל אָדָם מוּתָּרִים. וְאִם אֵין דַּרְכּוֹ לַחְרוֹשׁ — הוּא וְכׇל אָדָם אֲסוּרִין.
פירוש רש"י על נדרים מ״ג א:ג׳
3 מתני' אמר לו השאילני פרתך - לאו במודר ומדיר עסקינן:
4 אינה פנויה - דמלאכתו היה עושה ונתעצב השואל כנגד המשאיל ואומר הואיל וסרבת להשאילה לי:
5 קונם שדה שאני חורש - שלא אחרוש שדי בפרתך עולמית ואח"כ השאילה לו רואין אם הוא פרזי ודרכי לחרוש שדהו הוא אסור לחרוש שדהו באותה פרה:
6 וכל אדם מותר - דודאי כי נדר אדעתיה דנפשיה נדר ולא אדעתא דעלמא וכל אדם מותרים לחרוש לו שדהו באותה פרה:
7 ואם אין דרכו לחרוש - שיש לו אריסין החורשין בשבילו:
8 הוא וכל אדם אסורים - דודאי כי נדר אדעתא דכולי עלמא נדר: